צו ירושה: חלוקת עזבון במקרה שלא הושארה צוואה

צו ירושה הוא צו משפטי שמסדיר את חלוקת עזבונו של הנפטר, וקובע מי הם יורשיו החוקיים של הנפטר. מה ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה, כיצד מגישים בקשה לצו ירושה, ומה עושים במקרה של התנגדות לצו ירושה?


מהו צו ירושה?

כשאדם נפטר ומשאיר אחריו רכוש, רכוש זה של המנוח לאחר מותו נקרא עיזבון. אם האדם לא דאג להכנת צוואה, ירושתו תחולק על פי דין, כלומר כקבוע בחוק הירושה. החוק קובע את סדר ההורשה על פי קרובי המשפחה של המוריש ומידת קרבת הדם שלהם למוריש:

ראשונים יורשים ילדי המוריש וצאצאיהם ובן/ת זוגו, אם אין למוריש ילדים ו/או בן/ת זוג, היורשים הבאים הם הורי המוריש וצאצאיהם (האחים), ולאחר מכן יגיעו הורי ההורים וצאצאיהם.

היה ולמוריש אין יורשים על פי דין, כמפורט לעיל, כל רכושו יועבר לידי המדינה המיוצגת ע"י האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.

מאחר וכאשר אדם אינו משאיר אחריו צוואה, כל רכושו יכול לעבור לצדדים אליהם לא התכוון, מומלץ להכין מראש צוואה אצל עורך דין מיומן.

צו ירושה הוא צו משפטי שניתן ע"י רשם הירושה ומסדיר את חלוקת העזבון שהותיר אחריו הנפטר. צו הירושה אינו בוחן ו/או מפרט את נכסיו של הנפטר וכן לא קובע את פרטי חלוקת עזבונו, אלא רק קובע את זכויות הירושה- מי הם יורשיו של הנפטר.


מה ההבדל בין צו קיום צוואה וצו ירושה?

ההבדל העיקרי בין צו קיום צוואה לצו ירושה הוא השאלה האם למנוח הייתה צוואה.

שני הצווים הם צווים שיפוטיים הניתנים על ידי הרשם לענייני ירושה, את שניהם יכולים להגיש אחד היורשים של המנוח, בשני המקרים מבוקשת עמדת האפוטרופוס הכללי, בשני המקרים ניתן להגיש התנגדות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני אשר ידון ויכריע בהתנגדויות. בשני המקרים כדאי ורצוי להיעזר בעורך דין לטיפול בהליך.

ההבדל היחיד הוא היורשים שייהנו מרכוש המנוח. במקרה של צוואה, החלוקה תתבצע על פי הקבוע בצוואה, ובמקרה בו אין צוואה, חלוקת הרכוש תתבצע לפי דין.


הגשת בקשה לצו ירושה

לאחר פטירת אדם אשר לא הותיר אחריו צוואה, יש להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה, מומלץ לבצע פעולה זו באמצעות עורך דין. מגיש הבקשה חייב להיות אחד מיורשי הנפטר, כלומר לא כל אדם יכול להגיש בקשה לצו ירושה.

ניתן גם לפנות לבית דין רבני להוצאת צו קיום צוואה או צו ירושה, אך פניה לבית הדין הרבני פחות מקובלת.

הגשת בקשה לצו ירושה מתבצעת בדרך כלל באמצעות עורך דין מיומן בתחום, ע"י הגשת טפסים לרשם הירושה המתבססת על תצהיר היורש. על מגיש הבקשה לצו ירושה לשלוח הודעה לכל היורשים בדבר רצונו להגיש בקשה לצו ירושה או לחילופין להחתים את היורשים הנוספים על הסכמה כי הוא יהיה זה שיגיש את הבקשה לצו ירושה. כמו כן, יש לצרף את תעודת הפטירה המקורית ולשלם אגרה לרשם הירושה. תעריף האגרה קבוע בתקנות ומתעדכן מידי שנה בהתאם לשינוי המדד.

לאחר הגשת הבקשה ותשלום האגרה, רשם הירושה מברר במרשם הארצי אם נמסרה או הופקדה צוואה או אם נמסר או הופקד זכרון דברים על צוואה שבעל-פה. כמו כן, בודק רשם הירושה את הבקשה שהוגשה ורק אם מצא את הבקשה תקינה וכי לא מצויה בידיו צוואה, מפרסם רשם הירושה הודעה בדבר הגשת הבקשה לצו ירושה ע"י אחד היורשים בעיתון היומי וברשומות (הפרסום הרשמי של המדינה). בפרסום ההודעה ניתנים 14 יום להגשת התנגדות לבקשה לצו הירושה. לאחר הפרסום ולאחר שלא היו התנגדויות לבקשה לצו ירושה, נותן רשם הירושה צו ירושה.

לאחר קבלת צו הירושה יש לפנות לגופים השונים בהם נרשמו זכויות הנפטר ונכסיו, להציג את צו הירושה ולהעביר את הרכוש בהתאם לצו הירושה. לעיתים למנוח רכוש ונכסים במקומות שונים, ויש צורך באיתור כל רכושו של המנוח, אם לא קיים פירוט אודות רכושו (מאחר ואין צוואה).

על מנת לבצע הליך זה כראוי, לאחר שקרוב משפחה נפטר, רצוי לפנות לעורך דין מיומן בתחום, והוא יפעל בשם היורשים על מנת שכלל נכסי המנוח יעברו ליורשיו החוקיים במהירות וביעילות.


מה עושים במצב של התנגדות לצו ירושה?

כאמור, לאחר שהוגש צו ירושה, מפורסמת ע"י רשם הירושה בעיתון יומי וברשומות הודעה בדבר הגשת הבקשה לצו ירושה ע"י אחד היורשים. לבקשה למתן צו ירושה יכול כל אדם להתנגד. צו ירושה הוא צו משפטי מטעם הרשם לענייני ירושה, המסדיר את חלוקת העיזבון של נפטר שלא ערך צוואה. צו ירושה לא מפרט את אופן חלוקת הרכוש לפרטיו, אלא מכריע בסוגיית זכויות הירושה ויורשיו של הנפטר.

הגשת התנגדות צריכה להיות מפורטת ומנומקת בצירוף תצהיר וכן יש להגישה בכתב לרשם הירושה.

לצורך הכנת והגשת התנגדות רצוי ומומלץ מאוד לפנות לעורך דין מנוסה ומיומן בתחום. מכיוון שההתנגדות המוגשת מהווה כתב טענות לכל דבר ועניין יש לשקול היטב את הטענות המועלות בו וכן יש לגבות באסמכתאות את הטענות. בעת הגשת התנגדות יש לשלם אגרה.

מרגע שהוגשה התנגדות בתיק, התיק מועבר ע"י הרשם לענייני ירושה לבית משפט לענייני משפחה לדיון בעניין. היה והוגשה הבקשה לצו ירושה באמצעות בית הדין הרבני (דרך נוספת להגיש בקשה לצו ירושה אשר בד"כ נעשה בה שימוש כאשר פונים לקבלת צו ללא עו"ד), ההתנגדות תידון בבית הדין הרבני.

לאחר שההתנגדות עברה לבית משפט לענייני משפחה ו/או נמצאת בטיפול בית הדין הרבני, ניתן להגיש בקשה להעביר את הטיפול לבית הדין הרבני או לבית משפט לענייני משפחה לפי העניין והשופט או הדיין יכריע בבקשה.

בדיון בהתנגדות יקבע ע"י בית המשפט האם ההתנגדות מתקבלת או נדחית.

במקרה בו ההתנגדות נדחית, התיק חוזר לרשם לענייני ירושה למתן צו ירושה, היה וההתנגדות מתקבלת, התיק עובר להליך תביעה רגיל לכל דבר ועניין בבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

בית משפט בבואו לבחון את ההתנגדות, ינסה להבין את רחשי ליבו של המנוח ורצונו האמיתי וינסה להכריע על פי האסמכתאות והטענות המוצגות בפניו, וינסה עד כמה שניתן למלא אחר רצונו האמיתי של המנוח. ניתן להניח כי כאשר אדם בוחר לא לעשות צוואה, הנחתו היא כי רכושו יחולק בהתאם לחוק ליורשיו הטבעיים.

בעת הגשת התנגדות לצו ירושה, מומלץ מאד לפנות לעורך דין מומחה בתחום אשר ידע לפעול נכון. הגשת התנגדות לצו ירושה ללא עו"ד אינה מקצועית ולכן פעמים רבות תידחה.


ביטול צו ירושה – האם ניתן לבטל צו ירושה או צו קיום צוואה?

על פי סעיף 72 לחוק הירושה רשאים הרשם לענייני ירושה או בית משפט לענייני משפחה, לתקן או לבטל צו ירושה או צו קיום צוואה.

הכלל הוא שכאשר בית המשפט לענייני משפחה או הרשם לענייני ירושה נותנים צו ירושה או צו קיום צוואה זוהי קביעה המסיימת את ההליך. זהו כלל הנובע מעקרון סופיות הדיון.

סעיף 72 לחוק הוא חריג לכלל ובתנאים הקבועים בו ניתן לבטל או לתקן צו ירושה או צו קיום צוואה.

לפי סעיף זה, ביטול או תיקון צו יעשה כשמבקש התיקון יצביע על עובדות או טענות שלא היו בפני בית המשפט או הרשם בזמן מתן הצו.

על פי לשון החוק, בית המשפט יבחן שתי שאלות בבואו לקבוע אם לבטל צו:

  1. האם הצד המבקש היה ער לעובדה או לטענה ויכול היה להביאן לפני בית המשפט לפני מתן הצו (מבחן אובייקטיבי).

  2. האם הצד המבקש פנה לבית המשפט בהזדמנות הראשונה כשידע על העובדה או הטענה החדשה (מבחן סובייקטיבי).

בית משפט בדונו בבקשה לביטול צו יתחשב בעיקר בגורמים הבאים:

  1. מידת האיחור בהגשת הבקשה והבאתם של העובדות או הטענות החדשות בפני בית המשפט.

  2. מה הסברו של המבקש לאיחור בהגשת הבקשה ומהי מידת סבירותו של הסבר זה.

  3. האם בשל האיחור נוצר קושי לברר את עובדות המקרה, והאם הגשת הבקשה לביטול מקשה על אחד הצדדים המעוניינים בעיזבון בהבאת ראיות לביסוס טענותיו.


איך עורך דין יכול לעזור בבקשה לצו ירושה?

כשאדם נפטר, כל נכסיו מוקפאים ולא ניתן לעשות בהם שימוש, לחלקם או להעבירם, כל עוד אין בידי היורשים צו ירושה או צו קיום צוואה שיינתן על ידי הרשם לענייני ירושה.

על מנת לבצע את כל הפעולות המפורטות לעיל, על מנת לקבל צו ירושה אשר יביא לחלוקת עזבון המנוח, כדוגמת הגשת בקשה לרשם לענייני ירושה, מילוי טפסים מתאימים, אימות חתימות, צירוף מסמכים נדרשים לבקשה, ביצוע הודעות ליורשים, רצוי מאוד לפנות לעורך דין המתמחה בתחום.

עורך דין מיומן ידע להכין ולהגיש את הבקשה כראוי ללא טעויות מיותרות, יזרז את ההליך וימנע עיכובים וסיבוכים מיותרים.


למשרדנו נסיון רב בעריכת צוואות, בייצוג יורשים, בהתנגדויות לצוואות ובהליכים משפטיים רבים בנושא ירושות ועזבונות. נשמח לסייע לכם בנושאים אלו ובנושאים משפטיים אחרים. ליצירת קשר מלאו את הפרטים בטופס ואחד מנציגנו יחזור אליכם בהקדם האפשרי.

בית אופקים, מנחם בגין 82, ת.ד 20487, תל אביב 6120401

טלפון: 03-5621777 
 פקס: 03-5616644   
אימייל: office@meiteles.co.il

צרו קשר

כל הזכויות שמורות למשרד עורכי הדין חניתה מיטלס © 2020

  • Facebook